אוטיסט או "על הרצף האוטיסטי"?
מאת: רונן גיל

אני אוטיסט ולא "אדם על הרצף האוטיסטי". למעשה, אני רואה בביטוי "אדם על הרצף האוטיסטי" ביטוי די מעליב וחסר משמעות. מדוע?
(זהו חיבור המשך לחיבור מאת ג´ים סינקלייר שכותרתו: ´מדוע אני סולד מכינויי "אדם עם"´)


  1. כבר נשמע לא פעם, ובפי יותר מאדם אחד, כי: "כולנו נמצאים על הרצף…" הרצף, פירושו החיבור של החוויה האנושית כולה. ובכן, נכון! אבל בכך אנו מבטלים את ייחודה של השונות האוטיסטית. העובדה שקיים רצף מסוים, לא אומרת שהרצף מכיל את כל התופעות, ולכן לא ניתן לטעון כי "כולנו נמצאים על הרצף האוטיסטי." על רצף המספרים הזוגיים, לא ניתן למצוא את המספר 3. כל בני האדם נמצאים על סוג של "רצף אנושי", או ליתר דיוק "מגוון אנושי". אני אדם שונה והשונות שלי מתבטאת באוטיזם. אכן. אוטיזם הוא חלק טבעי ובלתי-נפרד מן המגוון האנושי כולו, אך כאדם, אני אוטיסט ממש כשם שאני גבר, ציוני, יהודי וכד´.
  2. אוטיזם איננו רצף. רצף הוא חיבור (בד"כ לינארי-היררכי) של תופעות הקשורות זו בזו. החיבור בין כל האנשים האוטיסטים, איננו לינארי ובוודאי שאיננו היררכי. החיבור הוא חיבור של מאפיינים ללא סדר מסוים הכרחי ביניהם, שכולם קשורים במבנה המוח ומשפיעים על כל היבטי החיים. הכינוי "רצף האוטיזם", מקורו בתפיסה מיושנת ושגויה לחלוטין, כאילו ישנו סדר מסוים של "רמות תפקוד" אשר קובע היכן נמצא האדם בתוך סדר התופעות, שכביכול מובחנות זו מזו בתוך אותו הרצף. אי-אפשר לדרג בני אדם על-סמך מאפיינים מסוימים. זוהי אפליה לשמה, אשר גובלת אפילו בגזענות ומסבה נזק עצום, לכל הנוגעים בדבר. אוטיזם הוא מגוון של תופעות הקשורות זו בזו, ללא סדר או דירוג כלשהו ביניהן.
  3. הביטוי "אדם על הרצף…" הוא ביטוי שנוצר מתוך "מכבסת המילים" של התקינה-הפוליטית (politically-correct). ככזה, הוא מנסה להתחמק מן הסטריאוטיפ הנלווה לאוטיזם. כמו כל ביטוי אחר מבית היוצר של אותה "מכבסת מילים", אני מתנגד לנטייה זו ומוצא בכך שאני מכנה את עצמי אוטיסט, חלק מן המאבק האקטיבי בסטריאוטיפ ואפילו בסטיגמה הנלווה לאוטיזם. כל עוד נמשיך "להתחבא" מאחורי כינויים "מכובסים" אנחנו רק מחזקים את הסטריאוטיפ. אינני נוהג לכנות ערבים ישראלים "אנשי המגזר" ואינני נוהג לקרוא לנשים "בני-אדם מן המין היפה". אני אפילו משתדל לא לכנות הומוסקסואלים "אנשים בעלי נטייה מינית לא טיפוסית". עצם הכינוי של תופעה באופן ישיר ונוקב, הוא חלק אינטגרלי במאבק לשוויון זכויות, באפליה, בסטריאוטיפ ובהדרה.
  4. אוטיזם הוא חלק מן הזהות שלי. למעשה, זהו מרכיב מרכזי בזהות שלי, ממש כמו גבריות, יהדות, ציונות וכד´. אינני מכנה עצמי "בן הדת היהודית" או "אדם מהתנועה הציונית". כמו כל מרכיב משמעותי אחר בזהות שלי, אני אוטיסט.
  5. בקהילה האוטיסטית בישראל, נהוג לכנות את קבוצת האנשים שחווים אוטיזם ברמות שונות ומגוונות, כחלק מחייהם, "המגוון האוטיסטי". זהו כינוי קיבוצי נבדל מן הכינוי של הפרט, וחשוב להבחין בין השניים.

אין בדברים הללו, בכדי להשפיע בצורה כזו או אחרת, על הגדרתו העצמית של כל אדם אחר. אנשים המעדיפים להזדהות כ "נמצאים על הרצף האוטיסטי" – אינני מתכוון, בשום פנים ואופן לגזול מהם את ההגדרה העצמית שלהם. כל רצוני הוא להבהיר, מדוע עבורי, אין הדבר נכון – הן ברמה האישית והן ברמה החברתית-פוליטית.