=======

קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל

ברוכים הבאים לאתר של אס"י, פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל. אנו אוטיסטים המפעילים קהילה בניהול עצמי לצורך תמיכה ועזרה עצמית, עצמאית והדדית, לקיום קשרים בסגנון אוטיסטי ולטיפוח והפצת התרבות האוטיסטית בישראל. לקהילה שלנו מוזמנים להצטרף אוטיסטים עם כל צירופי הקשיים והיכולות. אין צורך באבחון רשמי כדי להצטרף אלינו. במונח "אוטיסטים" אנו כוללים את אנשי הקשת האוטיסטית כולה, ללא הפרדה לפי תוויות-משנה, מידת עצמאות או כל מאפיין חיצוני אחר.

האתר משקף את עקרונותיה, תרבותה ופעילותה של הקהילה האוטיסטית בישראל. הוא כולל מערכת פורומים, חלקה משותף לכלל המשתמשים וחלקה מיועד לאוטיסטים בלבד; בלוגים של אוטיסטים, וכן יצירות מילוליות וחזותיות של אוטיסטים. מטרת האתר והקהילה היא לאפשר לאוטיסטים המעוניינים בקשרים ובפעילות יחד עם אוטיסטים אחרים ליזום ולהצטרף ליוזמות של אחרים; או להשתתף, להקשיב ופשוט להיות

בני משפחה, אנשי מקצוע וכל המעוניינים בשיח איתנו מתוך כבוד הדדי יתקבלו בברכה, אבל חלק מן הפעילויות שלנו מתקיימות ב"מרחב אוטיסטי" המיועד לאוטיסטים בלבד.

ACI

הספקטרום האוטיסטי

חברי הקהילה האוטיסטית חווים את האוטיזם כאופן קיום שונה ולגיטימי. לדעתנו יש לאוטיסטים מבנה נוירולוגי ומבנה אישיות השונים (אך לא פחות ראויים) מאלו של אנשים שאינם בספקטרום האוטיסטי. יש לנו דרכים שונות ואלטרנטיביות לתקשר עם סביבתנו וגישות יחודיות לעיבוד חושי. האוטיזם הנו חלק בלתי נפרד מהוויתנו, מהגדרת אישיותנו ומתפישת עולמנו.

עבורנו, המונח "אוטיזם" כולל בתוכו את כלל אנשי הספקטרום האוטיסטי עם כל צורות התפקוד ועם כל עוצמות הקשיים והיכולות. ההבחנה בין תסמונות שונות בספקטרום האוטיסטי (כגון אוטיזם קלאסי, PDD, תסמונת אספרגר או PDD-NOS) הנה משנית ואינה משמעותית לעצם המהות האוטיסטית. אנו "אנשי קצוות": מאפיינים שנמצאים באוכלוסייה הכללית מוקצנים אצלנו. לכן בקהילה האוטיסטית נמצאים אנשים השונים זה מזה באופן קיצוני. עם זאת, יש מהות אוטיסטית משותפת לכולנו שמבדילה אותנו מאנשים שאינם על הספקטרום (על אף שאין הדבר ניכר תמיד על פני השטח).

אוטיזם בכל צורותיו איננו הפרעה או מחלה, אלא חלק בלתי נפרד מן ההתפתחות האנושית ובלעדיו לא יתקיים חלק נכבד מן הקידמה האנושית. על כן, אין לקדם תוכניות ל"חיסול האוטיזם" ובמקומן יש לקדם את אנשי הספקטרום האוטיסטי בחברה, כפי שהם. יש ללמדם (בדרכים שונות וייחודיות), ממש כמו כל אחד אחר, בהתאם ליכולותיהם, את כל המיומנויות של בני האדם, אך אין "לרפאם".

סגור לתגובות

נגישות זה לא רק רמפות

כאשר מדובר על מוגבלויות וקהילה, נגישות היא היכולת של אנשים עם מגוון יכולות וקשיים להשתמש במשאבים קהילתיים (פיזיים ולא פיזיים כאחד). מה מקשה עליכם להשתמש בשירותים שונים בקהילה? החסמים מגוונים ביותר, וקשורים בין השאר בנהלי השירות ובהתנהלות נותני השירות וציבור הלקוחות.
במפגש בחסות המרכז לחיים עצמאיים תל אביב-יפו בשיתוף אס”י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל, נשוחח על החסמים עבורנו, אילו אמצעי הנגשה מציעות לנו תקנות נגישות השירות, וכיצד לקבלם. במיוחד נתמקד במגוון האוטיסטי ובמוגבלויות המשיקות לו.
המפגש יתקיים ביום חמישי 1 בדצמבר 2016 בין השעות 17:00-20:00 במרכז לחיים עצמאיים תל אביב-יפו, רח' הברזל 34 תל אביב.

תגובה אחת

יום האמירה האוטיסטית 2016

השנה אנו מתכבדים לערוך לראשונה בשפה העברית את האירוע האינטרנטי של הקהילה האוטיסטית הבינלאומית, שנקרא Autistic Speaking Day (ובעברית: יום האמירה האוטיסטית). האירוע מתקיים כל שנה ב-1 בנובמבר כאן Autistic Speaking Day.

האירוע הבינלאומי התחיל כתגובה לאירוע אחר, 'Communication Shutdown' שיזמו אנשים שאינם אוטיסטים כדי להביע הזדהות עם חוסר היכולת לתקשר של אוטיסטים. אירוע זה נתקל בביקורת על ידי בלוגרים אוטיסטים מרחבי העולם, שכתבו: במקום לקונן על חוסר היכולת שלנו להתבטא, הקשיבו למה שאנחנו כן מבטאים. האירוע האינטרנטי החלופי, Autistic Speaking Day, מציע לשנות את נקודת המבט: לתת את הבמה לאנשים מהמגוון האוטיסטי בעצמם לתאר בדרכם מרכיבים מההוויה האוטיסטית. מטרתו בין השאר: להעלות את המודעות והכלה להתבטאויות שונות, טבעיות של אנשים מהמגוון האוטיסטי, ולהילחם נגד סטריאוטיפים שליליים על אוטיסטים. להציע פורום נוסף לשידור הקולות, ולחשוף אותם לכמה שיותר אנשים, כולל לאוטיסטים נוספים ולבני בריתם. הדבר לדעתנו אקטואלי וקריטי מתמיד, במיוחד לאור העובדה שהשיח הציבורי בישראל עוסק יותר ויותר באוטיזם מזוויות שונות: מחקר, אבחון, טיפול ושירותים, אבל נשמעים בו אנשי מקצוע והורים, וכמעט שלא אוטיסטים. יש לנו את הזכות והלגיטימיות להתבטא, לחיות, בכל צורה, בכל אופן שמתאים לנו, ואת זה אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו, ואת זה אנו מעוניינים להרחיב, ליצור ולהגביר.

לגבי היצירות והכתבים, העיקרון הוא שמי שכתב \ יצר את היצירה הוא אדם מהמגוון האוטיסטי. כל יצירה שהיא תתקבל בברכה. (למעט מסרים שמהווים עבירה על החוק).

פורמט היצירה יכול להיות – כל דבר שאפשר להציג ברחבי האינטרנט. זה יכול להיות למשל: קובץ טקסט, קובץ תמונה, קובץ וידאו, קובץ קול או קישור לאחד מאלה, וכל דבר שעולה על רוחכם.

את היצירה שלחו לכתובת הדוא”ל autistics.il@gmail.com או לתיבת המסרים של דף הפייסבוק של אס”י

אוטיזם, מאת: דביר יגל
פעם סיני טס במטוס לסקנדינביה במקרה במקום לסין.
הוא נחת בארץ הזו ולא הבין את השפה, התרבות, והתנהגות שצריך להתנהג.
היה לו קשה מאוד.
כשהוא ניסה לשוחח עם אנשים סקנדינבים היה לו קשה לשוחח איתם, כל הזמן השיחה נתקעה, לא הבינו מה הוא רוצה, חשבו שהוא מתנהג בצורה לא מתאימה.
זה מאוד תסכל אותו שהוא לפעמים כל כך רוצה לשוחח, לדבר ולתקשר עם אחרים אך הוא לא מצליח.

הוא עבר דחייה.

אחרי כמה זמן הוא פגש ברחוב מישהו שמתנהג כמוהו והם דיברו אחד עם השני, והיה בניהם כימיה וראו כמה שותף יש בהם, והם נהנו מאוד.
האדם מהרחוב שאל אותו- "תגיד אתה סיני?"
ואז הוא אמר לו- "כן".
"אתה יודע שיש קבוצת מפגש חברתית פה באיזור של סינים?"
האדם הסיני הראשון אמר לו- "באמת? אני רוצה לבוא!"
"טוב אז ניפגש נתראה!!!"
האדם הזה הלך למפגש ושמח כל כך מרוב אושר!
סוף סוף יש שפה משותפת, אפשר להבין אחד את השני הרבה יותר טוב
זה היה מדהים!
האדם הזה הלך למפגשים האלה שוב ושוב
והוא הבין כי הוא ךא צריך להיות סקנדינבי כביכול,
אלא הוא צריך להיות כפי שהוא- סיני!
אף אחד לא "ישנה" אותו ו"יהפוך" אותו לאדם אחר.
הוא היה גאה במי שהוא, וכך הוא היה שלם עם עצמו. :-)

חוויות אוטיסטיות משיעורי נהיגה, ומנהיגה בכלל
כתב: אסף 'מופסא' מרקוביץ'

אינטרו
כרגע אני נמצא בטור האירופאי אדיר השני עם להקת המטאל Desert, והרגשתי שהאירוע המשמח האינטרנטי מחייב אותי להביא משהו לכתב שכבר הרבה זמן רציתי לשתף. לשמחתי הרבה מצאתי זמן לכתוב זאת בדרכים.
הקדמה
הכתב כתוב בלשון זכר, אך מיועד לכל המינים, המגדרים ולמה שביניהן.ם .
קודם כל, אפשר לקחת אוויר ולהירגע. כולנו נולדים עם כישורים ויכולות שונות. זה לגיטימי להיות ללא הכשר כלשהו ללימודי נהיגה בכביש (מבחינה פיזית, וגם מבחינה נפשית, וגם מבחינת שניהם), ועם הכשר לפעולות אחרות. כמו שג'ים סינקלייר פותח את כתבו גישור על הפערים, " במאי 1989 נהגתי מרחק של 1200 מייל… שם נודע לי שאנשים אוטיסטים לא יכולים לנהוג" (ואחרי זה הוא כמובן מרחיב למה הוא בדיוק מתכוון, מעבר לפרשנות הפשוטה של המשפט. אגב כתב שהבהיר לי הרבה דברים על הווייתי, וממליץ מאד עם ובלי קשר לקרוא גם אותו). זה בסדר לרצות להתחיל ללמוד, וזה לגיטימי לגמרי לא לרצות. יש תמיד פתרונות תחבורה אחרים. כמו בספר "מדינה חינוכית" של הסופר נעם בצלאל, כשמורה אחד מאד בכיר אומר לתלמידו ולשותפו לדרכו החינוכית "אינני נוהג. אני מתנהג", במפגשם באוטובוס. בכל מקרה, לעניות דעתי, כמו כל שאיפה שהיא, מי שמבחינה פיזית כשיר ללימודי נהיגה, ואכן רוצה ונכסף לדעת לנהוג ולהוציא רישיון, אכן יוכל להשיג זאת (במידה ויש מספיק חיסכון של כסף לשיעורי נהיגה ולטסטים, במידה ויהיה צריך).
תקוותי היא שכתב זה ייתן עידוד למי שהולכים בדרך הזו של לימודי נהיגה, וגם למי שהולכים בדרכים אחרות. מי יודע, אולי יקום פה אוסף של כותבים א"סים שיכתבו כתב מורחב וטוב יותר מזה על נהיגה אוטיסטית, ובכלל. מי שלא מתכוון ללמוד נהיגה, יכול גם לעצור פה את הקריאה, ולהמשיך לכתב \ ליצירה הבאה שפורסמו במסגרת האירוע האינטרנטי, אם ירצה.
הערה חשובה – נבצר ממה שאכתוב לכסות את הכל (ובמיוחד לנושא של עניינים חושים ועיבודיים). לכל אחד מאיתנו יש כושר חושי ועיבודי שונה, ומה שאכתוב נוגע אך ורק לחוויה ולעיבוד האישי שלי. אני בטוח שא"סים נוספים שנוהגים יוכלו להרחיב את היריעה.

ענייני מבחן תיאוריה
היה לי הרבה יותר קל ללמוד תיאוריה אחרי שהתחלתי ללמוד לנהוג באוטו, ולא לפני זה. בנהיגה אתה פוגש את הנושאים של מבחן התיאוריה בשטח, בחיים האמיתיים, וזה לא רק מופיע איכשהו בראש כרעיונות תיאורתיים.
מה שעבד לי זה שפשוט עברתי פה ושם על החומר, ותרגלתי מבחנים באתר 'דרך'. האתר מבטיח שאחרי שמתרגלים 150 פעמים את המבחן, אפשר לבוא מוכנים למבחן התיאוריה. ואכן, יצא שתרגלתי כל יום 2-3 פעמים. נדמה לי שהרגשתי מספיק מוכן אחרי 100 מבחנים. למדתי שם להתאים שאלה לתשובה, וזכרתי הרבה 'התאמות' כאלו. כמו שילוב של משחק בפאזל ומבחן אמריקאי ביחד. ואכן יצא שבמבחן תיאוריה האמיתי במקרה טעיתי רק בשאלה אחת. כל השאלות שהיו במבחן כבר פגשתי באתר 'דרך', כך שלא הופתעתי הרבה. אינני יודע איך זה עובד היום.
זה אולי יכול להישמע הרבה ומייאש, אבל זה יכול לעבור הרבה יותר מהר ממה שזה נדמה. זה כמו משחק מחשב (רק בלי האפקטים והתלת \ ארבע מימד של היום). אפשר גם להתמכר לזה.
ניגשתי למבחן התיאוריה האמיתי אחרי שעברתי כמה פעמים שיעורי נהיגה. כך שעקרונית, זה לא שחייבים לעבור מבחן תיאוריה, ורק אחרי זה להתחיל ללמוד. אפשר גם להתחיל ללמוד לתיאוריה אחרי שמתחילים ללמוד נהיגה, במידה והמורה מרשה זאת.

בחירת מורה
כמה מילים וחוויות על זה. יש מגוון וסגנונות שונים של מורים לנהיגה. יש כאלה שהם מאד קשוחים, טירונות סטייל. יש כאלה שהם מלמדים באדיבות, עוטפים בביטחון, בסוג של רוגע מודע כזה. ויש את כל מי שביניהם, ובסגנונות אחרים.
כך שלפעמים, ייתכן ויהיה קשה לכם להתקדם בלימודי נהיגה, מכיוון שהמורה שאתם לומדים איתו כרגע פחות מתאים לשלב שאתם נמצאים בו כרגע. ייתכן ובשלב מסוים תצטרכו מורה שיהיה יותר קשוח, ואולי דווקא הפוך: צריכים מורה שייתן לכם את המעטפת והביטחון להוציא החוצה את היכולות שלכם (במידה ולמדתם גם כיצד לנהוג בזהירות ובאחריות, ובענוות נהיגה מסוימת).
אחד מחבריי למד עם מורה שנחשב ממש טוב ברחבי העיר. אז הלכתי על המלצתו והתחלתי ללמוד איתו. יצאתי הרבה פעמים מתוסכל משיעורי הנהיגה. ולעיתים גם יצאתי מעודד ושמח משיעורי נהיגה , כשהיה אתגר שהצלחתי איכשהו להתגבר עליו, או כשלמדתי משהו חדש.
בשיעורים עצמם גיליתי שהוא ממש קשוח. הוא לימדו אותי יכולות של נהיגה, אבל יחד עם זאת טיפח בעצמי חוסר ביטחון מוחלט בכביש. הרבה מאד שיעורים לא הצלחתי להתקדם, ולא הצלחתי להבין למה. הרבה פעמים הוא ממש עשה לי דין ומשפט שדה אחרי כל טעות שהייתה לי. עם שופט, תובע, נתבע, חבר המושבעים, סנגוריה… הכל. זה גרם לי להרגיש שאני הנהג הכי גרוע בעולם, ואולי עדיף שלא אמשיך ללמוד נהיגה, בכלל. הוא ממש היה צועק עליי. למשל, היה צועק עליי "סע! סע! סע! סע! סע! סע! … למה אתה לא נוסע כשאני אומר לך לנסוע?? " . בסדר, פעם אחת \ פעמיים שמעתי, הבנתי והגבתי. לא יועיל אם תוסיף לצעוק זאת עשרות פעמים. זה רק מעכב יותר. מכיוון שהוא צעק, הרגשתי שהוא כועס עליי מישומה, וזה רק גרם לי רק להתגונן ולהגיב באופן איטי יותר. קולו החזק והתקיף שלו גם הימם את ההכרה שלי, מה שעוד יותר לא הועיל לכישורי הנהיגה. יש לי רגישות יתר לזה. מצד שני, אם הייתה לי תת-רגישות לזה, אולי לצעוק כמה פעמים בקול רם היה מועיל. אבל גם בקשר לזה אינני בטוח. לפי דעתי, הוא בהחלט מורה ממש טוב. אבל אינני יודע אם עבורי הוא היה האפשרות הכי טובה שאפשר כמורה לנהיגה. אחרי 2 טסטים, שבוע אחד הוא היה בחו"ל. ניצלתי את התיזמון, לקחתי שיעור אחד עם מורה אחר, שהוא בדיוק ההיפך השני. והרגשתי שזה בדיוק מה שהייתי צריך: הוא בחן את יכולות הנהיגה שלי, אמר לי באופן מאד שלוו ורגוע מה אני עושה טוב, מה אני צריך לשפצר. ואמר זאת מאד באדיבות ובנינוחות מסוימת. ואמר שסך הכל אני נוהג ממש טוב. זה בדיוק מה שהייתי צריך כדי לנהוג טוב יותר, ובשביל לעבור טסט.
שווה לשקול את האפשרות של לדבר עם המורה על העיבוד החושי השונה, ושילמד ביחד עם המודעות, שיבין ויהיה מחושב עם זה. תלוי איזה מורה זה, ותלוי בתחושת הצורך בכך.

עניינים חושים ועיבודיים
צמתים בלי רמזורים – יש שם הרבה כוחות מכיוונים שונים באופן שאיננו מבוקר שעלולים להפעיל לחץ: דריכות שעוקבת מה קורה בדרך. דריכות שנותנת את האות לנסוע. נהגים נוספים שמצטרפים מאחוריך, ועלולים לצפור, לאבד את סבלנות שלהם שגם ככה לא ממש קיימת, ולא להבין מה קורה. רעשים שקורים מסביב. ולרוב גם כל המרכיבים האלה לא יסתדרו בראש מעצמם. מכיוון שכושר העיבוד שלי הוא דיי איטי, יש פער של זמן בין הדריכות שעוקבת, ובין הדריכות שנותנת את האות לנסוע. זה בסדר שזה לוקח זמן. למדתי איך לעבוד עם זה. אל תקשיבו למי שצועק עליכם (אלא אם כן זה המורה לנהיגה, וגם אז מומלץ לקחת את הטיפים, ולשים בצד את העצבים. או להוציא החוצה את העצבים. גם זה אפשרי במידה והרגע מכתיב זאת. רגעים כאלו יכולים להיות בהתחלה מאד מתסכלים. אבל זה בסדר, וזה טבעי. בסוף רואים שעוברים את הצומת בביטחה, והכל מתחיל להסתדר.
איך אפשר לעבוד עם כושר עיבוד שונה \ איטי? הינה חלק מההצעות:
- לא לקחת סיכונים. לעבור את הצומת רק כשזה באמת מרגיש בטוח. בטיחות ואחראיות הן מילות המפתח. גם אם זה לוקח דקה \ שתיים יותר. זה בסדר גמור ולגיטימי.
- להשתדל לחדד את החושים כמה שאפשר. זה כמו לתפוס את הרגע הנכון לעבור, רק עם העניין של האחראיות והבטיחות.
למדתי לנהוג ברכב גיר רגיל. יש בכך יתרון ברישיון שניתן מכך, שמותר לנהוג גם ברכב גיר רגיל, וגם ברכב גיר אוטומט. מאז שקיבלתי רישיון, יצא לנהוג רק ברכב גיר אוטומט. בשיעורים עצמם זה היה הרבה יותר קשה לנהוג ברכב גיר רגיל, מכיוון שהייתי צריך להתרכז גם בתפעול הרכב (לדעת מתי להעביר את ההילוך במהירויות שונות, תוך כדי תפעול הגוף שלי בהתאם), וגם להתרכז מה קורה בדרך תוך כדי. זה לקח ממני הרבה כוח של ריכוז ועיבוד. אני מקווה שאם אנהג היום על גיר רגיל, אומנם ייקח לי כמה דקות להתרגל מחדש, אבל אוכל לנהוג בלי הרבה בעיות.

מה שעוד לא הכי ברור לי לגמרי גם אחרי השיעורים והטסט:
בימים אלה אני ממשיך ללמוד איך לחנות ברוורס. לא יעזור, גם אחרי שעוברים טסט ושיעורי נהיגה, מסתבר שהרבה נהגים עוד צריכים לתרגל את זה. וגם פה יש כל מיני פתרונות: אפשר לחנות בחניונים, או בחנייה שאדם מסוים מכין לך מראש למשל.
הקטע עם הצמתים עוד לא תמיד ברור לי ב100%. למי יש זכות קדימה, מה קורה כשאין תמרורים שאומרים זאת. במיוחד כי הנהיגה הישראלית הממוצעת מאד אלימה ובריונית, כמו האופי של החברה. אבל גם פה הכל בסדר. כל עוד אני נאמן ומציית לתמרורים, כל צומת עוברת בשלום. לפעמים עם קצת צפצופים. אבל שיתפחלצו. אני מעדיף לחצות את הצומת בביטחה מאשר לסכן או עצמי ואת זולתי.

ומה אחרי זה – התקופה של המלווה ושל אחרי המלווה
מומלץ לנסוע הרבה בתקופה של המלווה, ולתרגל נהיגה. ככה נוהגים עם עוד זוג עיניים מפוקחות ומנוסות בכביש. בשלב הזה אני מבין שאני מרגיש שאני נהג גרוע. והתחושה הזו תלך ותחריף בנהיגה הראשונה שאנהג בלי מלווה. ואז בכלל, נסיעה של 2 דקות בעיר יכולה להרגיש כמו אודיסאה. וזה בסדר גמור. לומדים לאט לאט. הייתי ממליץ בכלל להתחיל בתקופות האלה נסיעות מאד קצרות יחסית, בתוך העיר. אז באמת לומדים איך לנהוג. זה ילך וירגיש טוב , טבעי ורגוע יותר לאט לאט (באופן יחסי כמובן). היום, נסיעה של 30 דקות מחוץ לעיר יכולה להרגיש לי כמו נסיעה של 10 דקות.
אז אאחל נסיעה אחראית ובטוחה למי שרוצה ללמוד נהיגה, וגם למי שנוסע בדרכים אחרות. חג יום האמירה האוטיסטית שמח!

הייקו מחייו של מסנגר עצמי אוטיסט בעברית / רונן גיל

בהייקו הבאים, אין ציון של עת מסוימת בעונות השנה, היות והם נכונים לכל השנה.

למי שאינו מצויי בתחום, פשרם של הייקו אלה עשוי להיות לא לגמרי ברור. ובכל זאת, מובאת כאן פיסה מן הטענות שמובאות כלפינו, בבואנו להיאבק על זכויות האדם של אוטיסטים בישראל, ולא רק על הזכות לטיפול ולחיים במוסדות סגורים.

אתה מדבר
אתה אינך אוטיסט
אבל אני כן

אתה לא מייצג
נכון. אייני מייצג
אך גם אתם לא

אוטיזם לא חג
אבל אם תרצו הוא כן
הוא לא מחלה

Shahaf Wallach
את החוויה האישית שלי כאדם עם אספרגר אני מציג לא מעט בפני הורים, תלמידים ולאחרונה גם בפני אנשי מקצוע, וכל פעם אני לומד משהו חדש על המציאות או על עצמי.
לא מזמן באתי בהצהרה עם השאיפה שאותה אני רוצה לקיים בעתיד, וניסחתי את זה ככה:
"ברצוני לפנות לאנשי המקצוע, המעסיקים, המורים, הסייעות, הגננות, הפסיכולוגים, נציגי הרשויות, מנהלי הרשויות, נציגי התקשורת, הפסיכיאטרים, העובדים הסוציאליים, בעלי ההחלטות הנמצאים בממשלה ובכנסת, הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי ומשפחותיהם, ולכל אזרחי מדינת ישראל.
יש לי מסר מאוד חשוב: סטיגמות לא יובילו לשום צדק, מה שהן עושות זה לתת לנו שם רע. להחשיב אותנו כאנשים עם מוגבלויות זה כמו לתת לנו שם רע. יש הבדל בין להיות אדם עם מוגבלות לבין להיות אדם עם גבולות, ואנחנו כמו רוב בני האדם, נכנסים להגדרה השניה. יש גבולות שלא צריך לחצות, אבל יש גבולות שכן(ואפילו רצוי), שבסופו של דבר אחרי ששברתי אותם, התחזקתי נפשית והפכתי לאדם שאני מדבר אליכם כיום."
כשאני מסתכל על ההצהרה הזאת היום, הבנתי שיש טעות אחת בתוכה: זאת לא ההחלטה שלי לקבוע זהות של אנשים מן המניין. אם אדם מחליט שהוא מעדיף להציג את עצמו כאדם עם מוגבלות, זה בסדר. ואם הוא מעדיף להציג את עצמו בצורה אחרת, זה גם בסדר.
למדתי גם שהגדרות הן לא מילות קסם שמשנות לגמרי את הבנאדם, ולכן כיום אני בא בגישה שצריך לכבד את הזהות של כל אחד, ולא לשנות את היחס אם הוא עובר אבחון חדש.
את הדברים הללו שלמדתי(ועוד שיטות ורעיונות נוספים), הייתי רוצה לקדם בפרויקט אישי שאני בונה עם כמה אנשים, כי דרך הפרויקט ניתן ללמוד המון אחד מהשני, כל אחד מהמקום שלו בחיים.
נשאר לי רק לסיים את הפוסט עם לוגו(לא סופי) של הפרויקט שיוביל להרבה התפתחויות לטובה בעתיד :)
Shahaf logo

להגיב

עוברים מאפוטרופסות לקבלת החלטות נתמכת

ביום ראשון הקרוב, 27/03/2016 עומדת להתרחש היסטוריה – ולכם יכול להיות בה חלק.
בסופו של תהליך ארוך מאוד, ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת בראשות חבר הכנסת ניסן סולמינסקי, עומדת לאשר מהפכה רבתי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. מהפכה אשר עומדת לשנות את מציאות חייהם של כ 50,000 אנשים בישראל.

Keren Tal Gil

אבל מהפכה זו לא תהיה שלמה, אם לא נצליח להכניס לתוך החוק את האחת החלופות החשובות ביותר לאפוטרופסות, קבלת החלטות נתמכת, ועוד כמה סעיפים. לשם כך, תתכנס, באותו יום, ועדת שרים לחקיקה, אשר תדון בנושאים אלה.

אם יש לכם קשר כלשהו למישהו שמכיר ויכול להשפיע על שרי הממשלה החברים בועדה, זה הזמן להשפיע, בכדי שההחלטה הנכונה תתקבל שם.

כחלק מקואליצית ארגונים בהובלת בזכות, שלחנו אתמול את המכתב הבא לחברי ועדת השרים:

אם אינך רואה את הקובץ, ניתן להורידו בכתובת:

http://www.acisrael.org/24032016.pdf

הרכב ועדת השרים לענייני חקיקה:

  1. שרת המשפטים – יושב ראש
  2. יריב לוין – ממלא מקום
  3. שר האוצר
  4. אבי גבאי
  5. אורי אריאל
  6. דוד אזולאי
  7. גילה גמליאל
  8. מירי רגב
  9. אופיר אקוניס
  10. זאב אלקין
  11. יובל שטייניץ
  12. יעקב ליצמן

לעמוד ועדת השרים באתר ראש הממשלה

להגיב

אירוע וירטואלי על נגישות לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות 2014

היום, 3 בדצמבר 2014 הוא היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות. תאריך זה בשנה צוין לראשונה על ידי העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1992 כ"יום הנכה הבינלאומי". החל משנת 1998, כאשר נחקק בישראל "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות", נקבע יום זה גם בארץ במטרה לקדם את רעיונות החוק, ולהנחילם לכלל הציבור הרחב.
עד לשנה זו, ציינה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות יום זה ע"י כנס שנתי. השנה מארגנת הנציבות, בשיתוף עם ארגונים רבים של ולמען אנשים עם מוגבלויות, פעילות שטח בפריסה ארצית בה אנשים עם ובלי מוגבלות נכנסים לעסקים קטנים כדי להסביר על נפלאות הנגשת העסק שלהם לכלל האנשים עם מוגבלויות שונות. בנוסף, יהיו ביום זה אזכורים באמצעי התקשורת לנושא נגישות עסקים קטנים.
גם אנשים מן הקהילה האוטיסטית ישתתפו בפעילות הסברה זו. בנוסף, אנו מקיימים אירוע וירטואלי כדי לעורר מודעות לצרכי הנגישות של אנשי המגוון האוטיסטי. האירוע מתקיים כאן וכן בדף הפייסבוק של אס"י. אנו קוראים לאנשי המגוון האוטיסטי המעוניינים להשתתף באירוע הווירטואלי לשלוח לנו תיאורים וסיפורים על חוויות הנוגעות לנגישות לעסקים ולשירותים.
נגישות היא חלק מעולם-המושגים של המודל הביקורתי למוגבלות. לפי מודל זה, מוגבלות איננה ליקוי שיש לאדם מסוים. מוגבלות היא אכן תוצאה של שוני (גופני, חושי, שכלי או נפשי) אך השוני הופך למוגבלות כאשר התנאים הסביבתיים והאנושיים בחברה אינם מתאימים לסגנון ההתנהלות הטבעי לאדם. דוגמה ידועה היא של אדם המתנייד בכיסא גלגלים. גרם-מדרגות מהווה עבור אדם זה חסם, אשר הופך את השוני בניידות למוגבלות – אדם זה לא יוכל לגשת למקום שמדרגות מובילות אליו. התקנת שיפוע תסיר את החסם ותאפשר לאדם לגשת למקום. בדומה, מידע המוגש בדפוס מהווה חסם עבור מי שאינו קורא. אספקת המידע בקובץ אלקטרוני (המאפשר הגדלה של הכתב ו/או שימוש בתוכנת הקראה) מסירה את החסם ומנגישה את המידע. חברה נגישה היא חברה שמתוכננת באופן שמביא בחשבון סגנונות פעולה רבים ומגוונים, וכך מאפשרת השתתפות שוויונית ומכבדת לאנשים עם סוגים רבים של שוני. הזכות לנגישות היא חלק בלתי נפרד מן הזכות לשוויון לכל בני האדם: הזכות להימצא במרחב הציבורי וליהנות מכל מה שהחברה מציעה. כפי שמנסח זאת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח־1998, סעיף 19 א': ″נגישות″ – אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.
באילו חסמים נתקלים אנשי המגוון האוטיסטי, וכיצד ניתן להסיר חסמים אלה? נהוג לחלק את צרכי הנגישות לשני חלקים עיקריים: נגישות הסביבה הפיסית, ונגישות השירות. דוגמא לסביבה פיסית שאינה נגישה לאנשי המגוון האוטיסטי היא סביבה רועשת, צפופה ועמוסה באי-סדר. נגישות השירות נוגעת יותר ליחס בין נותן השירות למקבלו ולהליכים הקשורים בקבלת השירות (למשל המתנה בתור, מילוי טפסים).
אנו קוראים לכל מי שרוצה ומוכן לשלוח לנו סיפורים וחומרים בנושא. יתן לכתוב בתגובות כאן, או לשלוח לדוא"ל autistics.il@gmail.com. אנו מקווים שאירוע זה יתרום למשמעות של הנגשת והתאמת העסקים לצרכינו כאנשים אוטיסטים.

תגובה אחת

חג האוטיסטים הבינלאומי 2014

חג האוטיסטים הבינלאומי נוסד על ידי קבוצה בינלאומית של פעילים אוטיסטים, כדי לחגוג את ההיבטים החיוביים של החיים בקשת האוטיסטית. זהו חגה של הקהילה האוטיסטית וחלק מן התרבות האוטיסטית. החג צוין לראשונה ב-18 ביוני 2005, ומאז הוא נחוג בקרב הקהילות האוטיסטיות ברחבי העולם. באס"י התחלנו לציין את חג האוטיסטים ב-2006, במפגש חברתי ביער חדרה. ב-2007 התכנסנו לערב של משחקי שולחן, וב-2008 טיילנו ביער בן-שמן. החל מ-2009 אנו מקיימים אירועים בסגנון פיקניק פתוח, כל שנה במקום אחר בארץ. האירוע כולל מגוון פעילויות למשתתפים המעוניינים בכך: שירים אוטיסטיים, חישחוש עם סביבונים, בועות סבון ושאר משחשים, ושיחה על נושאים שיש בהם עניין בקהילה האוטיסטית. כמו-כן אנו מציגים יצירות אוטיסטיות בתחום הכתיבה והאומנות.

display of autistic art

השנה נציין את החג בסימן "חג האוטיסטים – אמור זאת שוב!".
האירוע יתקיים ביום חמישי, 19 ביוני, החל מהשעה 14:00 (2 אחה״צ) ועד אחרון החוגגים (כל אחד/ת מגיע/ה ועוזב/ת מתי שנוח לו/ה), בפארק כפר-סבא. כל מי שמקבל אוטיזם כחלק מן המגוון האנושי, ואוטיסטים כבני-אדם ראויים ושלמים, ומוכן להניח לאחרים לחגוג כדרכם, מוזמן לבוא ולחגוג איתנו.

הגעה לארוע:
חניה לרכב פרטי – מערבית לכניסה לפארק.
תחבורה ציבורית: ברח׳ ויצמן, סמוך לפארק יש כמה תחנות אוטובוס (משני צידי הרחוב). קווים שמגיעים לתחנות אלה (בין השאר):
מטרופולין – קו 8, קו 20ת קו 29
אגד – קו 567, קו 23
אפיקים – קו 181
מפת מקום האירוע

להגיב

הקרנת בכורה של הסרט "תפקוד גבוה"

film director and producer on the podium

הקרנת בכורה של הסרט "תפקוד גבוה" התקיימה ב-11 במאי בנוכחות היוצרים וכן רבים מחברי הקהילה האוטיסטית בישראל. יחד עם הכרטיסים קיבל הקהל גם את ערכת "אותות התקשורת" ורבים ענדו אותה.
לאחר הסרט נשאו דברים המפיקה קלאודיה לוין והבימאית דנה דימנט, אשר הודו לאנשים הרבים שתרמו לעשיית הסרט. דימנט ציינה שרבים בקהילה האוטיסטית בחרו שלא להצטלם לסרט, משום שהם עדיין "נמצאים בארון" לא מתוך התנכרות לאוטיזם שלהם אלא בגלל הצורך לשרוד בחברה הכללית. חה"כ אילן גילאון שנכח בהקרנה הוזמן גם הוא לשאת דברים. גילאון ציין שכל אדם נמצא במקום כלשהו על ספקטרום המוגבלות ושיחס אנושי לכל אדם איננו עניין של חסד אלא של צדק חברתי. הוא הוסיף שאיש לא צריך לשאת את המשא שלו לבדו וקרא לערבות הדדית. גילאון, אשר ריכז את וועדת המשנה של וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לעניין תקנות הנגישות, הדגיש כי הנגשה איננה רק בעיצוב הסביבה הפיסית אלא, כדבריו, "ההנגשה היא באדם" והחסמים החברתיים הקשים ביותר מקורם בדעות קדומות נגד אנשים עם מוגבלויות. לסיום אמר "השמיים הם הגבול, וננגיש גם אותם!".
הקרנות נוספות של הסרט תתקיימנה ביום רביעי 14 במאי וביום שישי 16 במאי. ההקרנה האחרונה, ביום שישי תהיה בנוכחות משתתפי הסרט ובסיומה יתקיים דיון עם הקהל.

להגיב

הסרט התיעודי "תפקוד גבוה" משתתף בתחרות בפסטיבל "דוקאביב 2014"

"תפקוד גבוה", סרטה של דנה דימנט, משתתף בתחרות במסגרת פסטיבל "דוקאביב 2014".

מתוך אתר הסרט:

דנה היא אם לילדה אוטיסטית. במהלך חיפושיה אחר פתרונות עבור בתה, היא מגלה את אנשי אס"י: אנשי הספקטרום הישראלים קבוצת אקטיביסטים אוטיסטים, המנסה לחולל מהפך תודעתי ולגרום לציבור להבין כי אוטיזם אינו רק נכות אלא זהות! דנה יוצאת איתם למסע שישנה את כל מה שידעה על אוטיזם ועל עצמה.

poster

בימאית הסרט היא דנה דימנט, חברת הקהילה האוטיסטית בישראל. הפקה: קלאודיה לוין. תסריט: דנה דימנט, יאיר שגיא. עריכה: שרון ברוק. צילום: יאיר שגיא.

דמויות מרכזיות בסרט, בנוסף לבימאית וביתה, הם חברי אס"י חן גרשוני ורונן גיל. לאורך תהליך עשיית הסרט, התלווה אליהם צוות היוצרים לפעילויות הקשורות לקהילה ולתרבות האוטיסטית, וכן לאקטיביזם לשינוי חברתי. בסרט נראים גם חברי אס"י נוספים בצילומים מאירועים שונים: חג האוטיסטים, צפייה במטאורים במדבר, השתתפות בכנסים מקצועיים וכן מפגש עם חבר-הכנסת אילן גילאון.
חלק מן הצילומים נעשה אף בחו"ל, כאשר הצוות התלווה אל חן גרשוני לנסיעה השנתית שלו לכנס אוטסקייפ, כנס של הקהילה האוטיסטית העולמית שמתקיים בבריטניה כל שנה מאז 2005.

הקרנת הבכורה של הסרט תתקיים ביום ראשון 11 במאי בסינמטק תל-אביב. אנו מאחלים לצוות היוצרים הצלחה בתחרות, ומקווים שהסרט יוקרן לפני קהלים מגוונים, יעורר עניין בציבור הרחב ויתרום להתרחבותה ולביסוסה של הקהילה שלנו.

להגיב

מפגשי שיח על אוטיזם

אס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל המכון הבינלאומי ללימודי המשך בתחום הנכויות ההתפתחותיות ע"ש טראמפ בבית איזי שפירא
אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל והמכון הבינלאומי ללימודי המשך בתחום הנכויות ההתפתחותיות ע"ש טראמפ בבית איזי שפירא
מתכבדים להזמינכם לסדרה ראשונה של
מפגשי שיח על אוטיזם
המפגשים מיועדים לאנשי הספקטרום האוטיסטי, הורים ובני משפחה, אנשי המקצועות הטיפוליים וכל מי שמעוניין לשוחח עם חברי אס"י בנושא. מטרת המפגשים היא יצירת שיח הדדי ושוויוני המאפשר היכרות עם זוויות-מבט שונות בסוגיות הקשורות באוטיזם.
בסדרה הראשונה נקיים ארבעה מפגשים, סביב הנושאים הבאים (חלוקת הנושאים בין המפגשים היא טנטטיבית):
24/01/2012: אוטיזם: שונות מוחית מולדת
20/03/2012: חושים, תקשורת ויחסים בינאישיים
15/05/2012: לחיות אוטיזם, להתנהל בעולם: מה המשמעות ואיך עושים את זה
17/07/2012: אוטיסטים והחברה הכללית – מהדרה, דרך שילוב ועד הכלה וקבלה: חיים עצמאיים בסיוע אישי
המפגשים יתקיימו בבית איזי שפירא ברעננה, מכון טראמפ, אולם מספר 1 בימי שלישי בין השעות 20:00 – 18:00
לנוחות המשתתפים תעמוד "פינת קפה" וכיבוד קל
ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש לכל המפגשים ובתשלום מראש בסך 60.00 ₪ לאדם לכל סדרת המפגשים הראשונה לצורך כיסוי הוצאות
הקדימו להירשם – מספר המקומות מוגבל ל – 20
להרשמה נא לפנות לגב' רסיאלה דרור טל': 09-7701219 פקס: 09-7701608 או דוא"ל: rasid@beitissie.org.il
חומר רקע לקראת המפגשים ניתן למצוא באתר אס״י באינטרנט, בכתובת: http://forums.acisrael.org/viewtopic.php?t=2115

תגובה אחת

אתר אס"י מוקם מחדש

כאן יוקס מחדש האתר של אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל.

לפני כמה שבועות (ואחרי תקופת גסיסה לא קצרה) מת (בשיבה טובה) השרת בו הוחזק עד כה האתר (ומערכת הפורומים) של אס"י.

לפני ימים אחדים נערכנו וקנינו (הפעם זה באמת קניה – בחנות אמיתית, שלא כמו השרת הקודם שעבד כמה שנים טובות למרות שחלקיו הוצאו מפחי אשפה שונים) שרת חדש ובימים אלה אנו שוקדים על הקמת האתר מחדש (הזדמנות נהדרת לשדרג את כל מערכות התוכנה עליהן פועל השרת).

אנו משוכנעים כי הסבלנות של משתמשינו היקרים מפז – אשר כבר הוכיחו כי זו קיימת בשפע, תשתלם בסופו של דבר ויצא הפסדנו בשכרנו.

 

עוד זמן מה ונוכל להתחדש באתר חדש ובמערכת פורומים מחודשת וחדישה יותר.

שלכם

רונן – בשם אס"י – קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל

14 תגובות